על פיות ומלאכי עשב

אני מגישה לכם בזאת מכתב תגובה ששלחתי לפני שנים רבות, עוד בראשית דרכי הרוחנית, לאחד מהעלונים המוקדמים של האגודה למודעות ונתפרסם במלואו. אני מביאה אותו ככתבו וכלשונו, עם שינויים קלים כמתבקש:
רחל וינר מפתח תקוה שלחה לנו תגובה על מאמרה של הדסה ארבל, "הישויות הבונות את הטבע". מצאנו לנכון לפרסם את תגובתה במלואה בשל הידע המעניין אותו היא מביאה לפנינו בנושא זה מבחינת היהדות.
‏'ידידה טובה, שהקשר עימה חוזק והועצם על ידי החלפת הדעות בנושאי המודעות והמיסטיקה, ושבאמצעותה, אגב, הכרתי אתכם, סיפרה לי לפני זמן קצר, שבתקופת ילדותה באנגליה, כתבה שיר על פיות. היא האמינה בהן בכל ליבה.
‏תמהתי למדי. עבורי היו מאז ומעולם שדים ורוחות – ולהבדיל המלאכים – זרים ומוזרים. הפיות היו בעיני יצירי דמיון חמודים של "הגויים", השייכים לפיטר פן, סינדרלה ופינוקיו.
‏והנה, יום אחרי שיחה זו, אני פותחת את דפי המידע של יוני 1985‏ ומגלה את המאמר המעניין של הדסה ארבל על הישויות הממונות על הטבע.
עוד בטרם הגעתי לסופו הבנתי, שאם נסיר את המחלצות הספרותיות, נמצא התאמה לדברים הידועים לנו מתורת הסוד היהודית, שבחלקם שוב אינם "סוד", כגון המאמר המפורסם ש'על כל צמח ועל כל עלה ממונה מלאך האומר לו גדל'.
‏בלילה שלאחר מכן התעוררתי סמוך לחצות ולא יכולתי להירדם זמן רב. חשתי ערנות מפליאה, ולבסוף הבנתי שעלי לקום ולעשות מעשה. קמתי וניגשתי לחדר העבודה שלי, אך במקום לקחת בלוק כתיבה לדואר, כפי שעשיתי לפעמים – השעה היתה שתיים לפנות בוקר- הושטתי את ידי למדף הספרים ושלפתי אחד מהכרכים של ספר הזוהר.

‏הספר נפתח במקום המתאר, שהיקום מורכב משלשה עולמות:
‏"יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, שהכינו בחוכמה ובתבונה ובדעת. וכנגדן ברא ג' עולמות: עולם העליון, דהיינו עולם הספירות, ועולם התחתון, דהיינו העולם הזה, ועולם התיכון, דהיינו עולם המלאכים1."
המלאכים עשויים אור2. "עשרה משמרות של מלאכי השרת יש ברקיע…3"
‏בהמשך מצויין, שלמלאכים ממהויות שונות יש שמות שונים: אישים, חיות הקודש, שרפים, אופנים, כרובים, חשמלים, אראלים ועוד4.‏
המלאכים חדורים תחושת שליחות ומודעות לתפקידם, והם ששים למלאו: "כל מה שעשה הקב"ה בין השמיים והכוכבים והמזלות יש בהם ידיעה ותבונה, וכולם עושים שליחותו של הקב"ה5. "השמיים והכוכבים והמלאכים אומרים שירה.6."
‏ואם בשירה עסקנו, מעניין לעניין באותו עניין, שיר מפרי עטי:

כּו‍ֹכְבֵי אֵל יָבו‍ֹאוּ אֶל
לִבּו‍ֹ שֶׁל כָּל אָדָם
וּבֶן אֱנו‍ֹשׁ חו‍ֹלֶה אָנוּשׁ
בְּחַמְרָנוּת וְחַתְרָנוּת
כְּנֶגֶד עו‍ֹלָמו‍ֹ
יַרְגִּישׁ יָבִין וְאַף יָחוּשׁ
אֱמֶת נִסְתֶּרֶת זו‍ֹ.

מראי מקום:

‏זוהר חדש, בראשית- באור הסולם להרב אשלג, עמ' קכ"ב סעיף שי"ב.
‏שם, עמ' קכ"ח, סעיף של"ג-של"ה.
שם, עמ' ק"כ, סעיף ש"ד .
‏שם, ש"ה-ש"ז.
‏שם, עמ' קכ"ט סעיף של"ט.
שם סעיף שמ"ג.